יוזמה היא מפתח להצלחה בכל תחום בחיים. איך היא יכולה לבוא לידי ביטוי אפילו בזוגיות ובגידול ילדים? מה המחירים שלה? איך מוצאים את הדרך ליזום שמתאימה לי אישית? איך עוברים בהדרגה מעמדה של תגובה לעמדה של יוזמה, ואיך רכישת מיומנויות קשורה לזה?
בפרק 24 של ביסמוט ויפרח – הפודקאסט שייתן לך אומץ, דיברנו עם ליאור פרנקל על המעבר שהוא עשה בגיל 30 מחיים שמתגלגלים מעצמם לחיים של יוזמה, איך זה הפך לעיקרון מנחה בכל תחום בחיים שלו, וגם קצת על המקום של יוזמה בחיים תחת סגר הקורונה.
על מה דיברנו
1. מה ההבדל בין תגובה ליוזמה
תגובה: האם אני מחכה שדברים יקרו ומגיבה אליהם ומתנהלת בתוכם, זורמת.
יוזמה: אני מנסה לגרום לדברים לקרות לפי מה שאני רוצה, להיות אסטרטגית של הסיטואציה ולא פיון בתוכה. בלי לסמוך על אף אחד ושום דבר שיגרמו להזיז את הדברים, אני מזיזה אותם בעצמי ומשאירה פחות מקום למקריות.
לכן צריך להחליט מה אני רוצה שיקרה לי בחיים ולהזיז אותם לכיוון הזה בידיים שלי, כמובן בכפוף לסטטיסטיקה, כישרונות, מגדר, מקריות ונסיבות אחרות שאי אפשר לשנות.
2. למה לעבור מתגובה ליוזמה? כי זה מגדיל את הסיכוי שהדברים שאני רוצה שיקרו לי בחיים - אכן יקרו.
3. יוזמה כרוכה בכישלונות, אבל יש לזה גם צד מנחם – להיות יוזמת זה אומר להיות חשופה לביקורת ולאי-הצלחות. אם לא יוזמים לא נכשלים ותמיד נוכל להאשים את כל מה ומי שמסביבנו. במצב של יוזמה – נתקלים בהרבה מאוד כישלונות. היתרון המנחם הוא שהיחס לכישלון משתנה עם הזמן וממש מתרגלים לזה. אם משהו שניסינו לא עובד – זה נהיה מינורי, זה נהיה חלק מהעניין ואין דרמה. לפעמים כדי להשיג משהו שאני רוצה צריך לנסות 40 פעם. גם אם רק הפעם ה-40 תצליח – כל שאר הניסיונות הם לא כישלונות, כי מערך הניסיונות בכללותו הצליח. וגם אם שום ניסיון לא הצליח – אנחנו נשארים עם ההרגשה החשובה שעשינו משהו בשביל עצמנו, שניסינו להזיז משהו בכיוון שאנחנו רוצים. זה מעביר אותנו ממקום של "לא הולך לי" למקום של יותר הרגשת שליטה. אז אומנם יש יותר רגעים של פחד בחיים, אבל גם יותר רגעים של שליטה. יש גם ריגוש בזה שיודעים שיהיו הרבה ניסיונות שלא יצליחו עד שניסיון אחד, אולי, יצליח.
4. מגדר ויוזמה – נשים מחונכות לפאסיביות כמעט בכל תחומי החיים. גם בזוגיות ובדייטינג וגם בשוק העבודה. יש לנו כאן כנשים יותר התמודדות ויותר דרך לעבור. ראו בהמשך רשימת טיפים.
5. למצוא את הדרך ליזום שמתאימה לי – להיות יוזם או יוזמת זה לא בדרך אחת מסוימת, ליוזמה יש הרבה מאוד צורות והן לא בהכרח אגרסיביות או עם דרמה ופאתוס. צריך למצוא את הצורה שמתאימה לי. יש כמה פתרונות כלל דבר, צריך למצוא את הדרך שלי ליזום שמתאימה להתנהלות שלי בעולם, ואז המאמץ ליזום הוא קטן ולא דורש ממני להיות משהו שאני לא. ראו בהמשך את הטיפ על role model.
6. יוזמה בחינוך ובגידול ילדים – הרבה אנשים שלא יוזמים ברגיל שלהם, דווקא כן יוזמים בתחום החינוך וגידול הילדים פשוט כי יש להם ביד את הדבר הכי יקר בעולם לשמור עליו. ואז למשל נעשים מאוד יוזמים בבחירת המסגרת המתאימה ללימודים ובבחירת הדרך לגדל את הילדים. אז אם בתחום החינוך וגידול הילדים אתם כן יוזמים ואקטיביים ובוחרים, אפשר להתחבר לתחושה הזאת ולנסות לדמיין מה היה קורה אם הייתה לכם אותה בעוד תחומים.
7. אסטרטגיה היא היסוד של פעולת היוזמה – להיות אסטרטגים לגבי החיים, הקריירה והזוגיות שלנו, לעצור לפחות פעם בשנה או פעם בחצי שנה או פעם בכמה חודשים ולשאול את עצמנו איפה אנחנו רוצים להיות בכל תחומי החיים. מספיק שיש לנו אסטרטגיה בראש, אפילו בלי הפעולה, וכבר זה התקדמות, כי זה מעביר אותנו ממקום של "מה קורה לי" למקום של "איפה אני רוצה להיות". כשעושים את המעבר הזה, אפילו רק בראש, מבינים שאם לא אעשה שום דבר – הסיכוי שמה שאני רוצה יקרה הוא פשוט אפסי. אף אחד לא ידפוק בדלת ויגיש לי בדיוק את מה שרציתי, אני חייבת ליזום כדי להשיג את זה. וכדאי מאוד גם להקשיב לפרק 14 ככה אני רוצה. כדאי לייצר אסטרטגיה גם בדברים שהם לא עבודה אלא פנאי ותחביבים שחשוב לנו לפתח אותם ולהשקיע בהם. יש דוגמה טובה בפרק 23 עם טל משעלי.
8. ההבדל בין motion ל-movement – הראשונה (motion) היא פעילות שאין בה תנועה בכיוון שבחרת. לענות למיילים ששלחו לי זה motion, וזה אומנם מאוד מנחם ונטול מאמץ אבל זה לא מקדם לאן שאני רוצה אלא לאן שאחרים רוצים. לעומת זאת, להחליט מה אני רוצה שיתבצע היום ולשלוח מיילים כדי לקדם את זה – זה movement.
9. יוזמה ו-skills – אם אנחנו אסטרטגים כלפי החיים שלנו, אנחנו אוספים skills שהם מעבר למקצוע שלנו כדי שנוכל להשיג את המטרות שלנו. כלומר יוזמה מביאה לרכישת skills. אבל גם להפך: במצבים מפתיעים כמו קורונה, פיטורין או טכנולוגיה מתקדמת שמשתלטת פתאום – ה-skills שכבר רכשנו מאפשרים לנו להיות יותר בשליטה על הסיטואציה וליזום יותר במסגרתה. אז מצד אחד יוזמה מביאה לרכישת skills חדשים, ומצד שני skills מאפשרים יותר ליזום.
10. איזה skills כדאי לרכוש?
א. להיות בנאדם שהוא קצת תמנון – אדם שנגע בהרבה דברים ויש לו יכולות שהן מעבר למקצוע שלו. לא כל כך משנה איזה יכולות, העיקר שיהיו לי עוד skills שנותנים לי מרחב פעולה ויתרון. למשל, לעשות סרטונים, לשווק, לכתוב קופי – גם אם זה לא חלק מהמקצוע שלי.
ב. להיות בנאדם אמיץ – לתרגל אומץ, להעז בקטנה על בסיס קבוע, לגעת בדברים שקצת מפחידים אותנו, לקחת טיפ מכל פרק של הפודקאסט שלנו ולנסות אותו קצת.
11. ה-skill לרכוש skills – ההרגל ללמוד ולאסוף כלים ושיטות הוא בעצמו skill חשוב שאפשר ליישם בכל תחום בחיים. למשל, אם אני רוצה לשפר את ההתנהלות כלכלית שלי, ההרגל לרכוש skills ישלח אותי ללמוד קצת ניהול תקציב, קצת בורסה וקצת פנסיה כדי שאוכל לבחור טוב יותר ולדעת טוב יותר מה אני עושה.
איך להפוך ליותר יוזמת?
כיוונים ורעיונות
1. לתרגל את זה לאט לאט ולבחור דברים קטנים להיות אקטיביים בהם. לא חייבים להחליף עבודה, אפשר ליזום שיחת פידבק עם המנהלת.
2. למצוא buddy – מישהי שתלווה ותדחף אותי ושתהיה שם גם אחרי שניסיתי כדי לשמוע איך הלך ולהיות לי לתמיכה אם הניסיון נכשל.
3. להצטרף לקבוצות נשים מקצועיות בפייסבוק שנותנות מעגלי תמיכה מצוינים.
4. לבחור עם מי להתייעץ, להתייעץ עם חברות שהן בעצמן בעמדה יוזמת.
5. למצוא role model בתחום שבו אני רוצה להיות יותר אקטיבית, כלומר מישהו או מישהי שעושים את מה שאני רוצה לעשות בדרך שמתאימה לערכים ולמוסר ולאופי שלי. למשל, אם אני רוצה להיות יותר אקטיבית בשיווק, אמצא מישהי שעושה שיווק באופן שהוא חינני בעיניי ואז אתבונן בה ואלמד ממנה איך לעשות את זה.
6. להורים – אם בתחום החינוך וגידול הילדים אתם כן יוזמים ואקטיביים ובוחרים, אפשר להתחבר לתחושה הזאת ולנסות לדמיין מה היה קורה אם הייתה להם התחושה הזאת בעוד תחומים.
7. התנהלות ותכנון של יום עבודה – לא לפתוח דבר ראשון בבוקר מיילים, וואטסאפ, סלאק וכו', כי רק להגיב לכל מה שיש שם יכול למלא לנו יומיים בלי שנחשוב לשנייה לאן אנחנו רוצים לכוון את הדברים. במקום זה, להתחיל את היום בלכתוב על פתק או במחברת 3-5 דברים שאנחנו רוצים שיקרו היום, אפשר גם לדרג אותם או לעשות ראשונים את אלה שהכי קשים לנו, ואז להתחיל את היום בלקדם את המשימות האלה, בלשלוח בעצמנו את המיילים שיועילו לנו, ורק אחרי שעתיים-שלוש של יוזמה לעבור למיילים ששלחו לנו ולהגיב להם. כשאנחנו יודעים מה חשוב לנו שיקרה היום, המיילים של אחרים קצת יורדים בחשיבותם בעינינו וכבר לא נראים כל כך דחופים פתאום, ומה שחשוב לנו עולה בסדר העדיפויות ומשנה את היום כולו. לא צריך לעבור מאפס למאה – אפשר להחליט שעושים את זה רק יום בשבוע או שבוע כן שבוע לא.
8. במקום לפתוח פייסבוק עם הקפה בבוקר, ליצור שגרת בוקר – morning routine – שבה אנחנו קובעים מה יהיו המחשבות הראשונות שלנו ומה יהיה ה-mood שלנו להיום, במקום למלא את הראש במחשבות, קיטורים והרהורים של אחרים שיקבעו בשבילנו איך נרגיש הבוקר ובמהלך היום.
9. לרכוש אקסטרה skills מעבר למקצוע שלנו – כדי שנוכל ליזום יותר גם בתקופות של שינוי מפתיע וכדי שיהיו לנו יתרונות יחסיים בשוק העבודה גם כשהוא קשה.
יוזמה בתקופת הקורונה
למה קשה ליזום בתקופה הזאת?
1. כדי ליזום צריך לדמיין מה יקרה אם הפעולה שאני יוזמת תצליח או תיכשל. בתקופה היום יש הרבה אי-ודאות וקשה לנחש את התוצאות של הפעולות שלנו, כי דברים יכולים להשתנות כל רגע.
2. יש בתקופת הסגר קצת נחמה לאנשים שלא אוהבים ליזום – היקום החליט בשבילנו לא ליזום שום דבר. אפשר להתנחם בזה ולשקוע לזה, כאילו מכריחים אותי לא לעשות שום דבר.
למצוא role model שכן מוצאת פתרונות יצירתיים גם בתקופה הזאת ולראות מה היא עושה ולקבל ממנה רעיונות והשראה.
לא חייבים להיות מקוריים בעצמנו – אפשר למשל לשאול בקבוצה שאנחנו מרגישים בה בנוח ולקבל רעיונות מאחרים.
בתקופת הקורונה נוצרה בועת מציאות מאוד מיוחדת שאומנם לא יודעים מתי יהיה הסוף שלה אבל יהיה לה סוף. לכן דברים שנתחיל בתקופה הזאת יכולים אולי להיות קצת פחות מפחידים ופחות דרמתיים. אני לא צריכה להגיד "אני הופכת עכשיו להיות בשלנית", אני יכולה להגיד רק "אני מנסה קצת להיות בשלנית כי הסגר מאפשר לי". בבועת המציאות הזאת אפשר לנסות קצת דברים שברגיל מפחידים אותנו.
כמעט כולם יושפעו מתקופת הקורונה, ולכן אנחנו חייבים אסטרטגיה לחיים שלנו, מבט שהולך רחוק ומתכונן כבר עכשיו לשינוי, בעיקר ברכישת skills חדשים מעבר למקצוע הרשמי שלנו, שיאפשרו התמודדות עם כל מיני שינויים וייתנו לנו יתרון יחסי בשוק העבודה, גם לעצמאים וגם לשכירים.
קישורים רלוונטיים