"לא רק שזה לא סוף העולם, אלא זו התחלה של עולם חדש", כך אומרת שירלי קנטור, שניסתה במשך שנים ארוכות להרות ולהיות אימא אבל ללא הצלחה (כי לא, זה לא תמיד מצליח, למרות ההבטחות). בגילוי לב גדול היא מספרת על הקושי שמזמנים טיפולי הפוריות הממושכים – האכזבות, הקנאה, הכאב, המפגש החזיתי עם החולשות שלה, ושוב אכזבות – אבל יותר מזה, היא מספרת על האומץ לשחרר את החלום, להתאבל ולהמשיך קדימה. כי בצד השני של הוויתור חיכה לה גילוי מרעיש: יש חיים גם בלי הורות, והם מלאי אהבה, הנאה ומשמעות.
עוד דיברנו בפרק על הסיבות המגוונות להביא ילדים לעולם, על הסיבות לא להביא ילדים לעולם, על תופעות סוציולוגיות מעניינות שקורות עכשיו בכל העולם בהקשר של הורות, על חלומות, על שברם ועל מה שאחרי >
אחרי ההקלטה, שירלי ביקשה להוסיף כמה מילים:
"כשהקשבתי להקלטה הגמורה, הופתעתי לגלות שלא דיברתי בה על שני רגשות משמעותיים מאוד בחוויה שלי: הרצון להרגיש את האהבה ביני ובין הילד שלי, ותחושת הכישלון האישי נוכח 'אי ההצלחה' להפוך לאמא. כנראה שחסמתי אותם באופן לא מודע - גם בשלב ההכנה לשיחה וגם בשלב השיחה עצמה - בגלל שאלה רגשות שמלווים בכאב עמוק, גם אחרי העיבוד שלהם לאורך השנים.
מתברר שיש לי עוד עבודה לעשות..."
