כדי להתחיל פודקאסט צריך אומץ, והמדריך הזה ייתן לך מנה גדושה ממנו. ולא רק אומץ: שני הפרקים המרכיבים את המדריך של ביסמוט ויפרח להקלטת פודקאסט ייתנו לך ערמות של מידע, טיפים, לקחים ומסקנות שאיתם אפשר להתחיל להקליט פודקאסט כבר מחר.
החלק הראשון (פרק 27) עוסק בנושאים הרכים: למה להתחיל פודקאסט, כל כמה זמן מוציאים אותו, האם צריך שיהיה לו נושא, איך בוחרים א.נשים לארח ונושאים לדבר אליהם, איזו הכנה כדאי לעשות כך שיישאר (הרבה) מקום לספונטניות, איך יוצרים אווירה פתוחה ונינוחה, מהו ריאיון טוב, אילו ציפיות כדאי לתאם לפני שלוחצים על כפתור ההקלטה ועוד. בין לבין נדבר גם על מקוריות, חשיפה אישית, התמדה, ובעיקר על הדרך שעברנו בעצמנו עם הפודקאסט בשנה האחרונה.
החלק השני (פרק 28) עוסק בצד הטכני: מונחים מרכזיים שחשוב לדעת בכל מה שקשור לציוד הקלטה, עם מה כדאי להתחיל, מהי תוכנת ההקלטה המועדפת על פודקאסטרים ולמה, איך להקליט מרחוק, האם צריך לערוך פודקאסט ועד כמה, איך עושים מיתוג בסיסי לבד בבית, מאיפה מביאים מוזיקה עם רישיון שימוש, ואיך בוחרים ערוצי הפצה. אז אם לא התחלת פודקאסט עד היום רק בגלל הצד הטכני, כאן אנחנו עושות סדר בים המידע וחוסכות לכם המון התלבטויות שעברנו בעצמנו.
על מה דיברנו - פרק 27
* הפוסט כתוב בנקבה ובזכר, ביחיד וברבים, לסירוגין ובערבוביה. תסתדרו.
יש מספר דרכים לעשות פודקאסט כמספר הפודקאסטים בעולם. המדריך הזה הוא על איך אנחנו עושות את שלנו, עם הניסיון והמסקנות והתובנות שלנו.
ואל תגידו 'יש יותר מדי פודקאסטים'; לכל פודקאסט יש מקום, לכל פודקאסט יהיה קהל, הקול שלך חשוב, אחר ומדויק למישהי בעולם.
למה צריך אומץ כשמתחילות פודקאסט?
1. לזרום, כדי שלא לקחת את הנושא בכבדות אלא פשוט לעשות. ובכיף!
2. להשמיע קול, להגיד דעה, להגיד על עצמי שיש לי משהו מספיק מעניין להגיד ומספיק מעניין כדי שאנשים ישקיעו זמן ויקשיבו לו. האומץ להגיד: יש לי משהו שראוי להישמע.
מה יכול לעזור? לעשות את זה ביחד עם עוד מישהי, עם שותפות מלאה בקבלת ההחלטות.
מספרים
אם לפודקאסט יש מטרות עסקיות, צריך להיות עם יד על הדופק של המספרים ולוודא שיש עלייה בהאזנות ושהעלייה גם מביאה לתוצאות הרצויות בעסק. אם אין לו מטרות עסקיות, יכול להיות שה-ROI שלו יהיה בתגובות שנקבל, במידת ההשפעה על המאזינות שלנו ובכמה כיף לנו לעשות אותו, כלומר בתגמולים שהם לא שורה תחתונה מספרית.
תדירות
רוב הפודקאסטים יוצאים אחת לשבוע. אנחנו מוציאות אחת לשבועיים כדי שיהיה בכיף ובלי לחץ.
כשעושים פודקאסט בשביל הכיף חשוב שהוא ישתלב בחיים ולא ישתלט עליהם, כלומר שיהיה בתדירות שמאפשרת לעשות אותו בכיף ובלי לחץ. אפילו לסגור ימים שלמים להקלטה מהנה ברוגע.
האם צריך נושא לפודקאסט
אם את או אתה אישיות שהמאזינים ישמחו לשמוע כל מה שיש לה להגיד על כל דבר, כמו ברנה בראון או ליז גילברט – לא חייבים נושא יחיד.
אם לא – אז צריך נושא. משהו שהמאזינים יודעים שהוא המסגרת, שבשבילו הם מאזינים דווקא לפודקאסט הזה. המאזינים צריכים סיבה להאזין דווקא לפודקאסט שלך.
כדאי לשאול: מה אתם רוצים שהפודקאסט הזה יהיה בחיים של אנשים ונשים? איזו השפעה את רוצה שתהיה לו עליהם?
נושא לפודקאסט גם מקל עלינו בבחירת הנושאים והמרואיינות, וגם עוזר לנו לפקס על מה בדיוק כל פרק, לכוון את השיחה ולהוציא מהמפגשים משהו מאוד ייחודי לנו.
אם הנושא של הפודקאסט מאוד רחב, כדאי לשאול על כל פרק בנפרד עם מה בדיוק יוצאים ממנו המאזינים בתוך ההקשר הרחב שלנו.
נושא יכול להתרחב ולהצטמצם ולהתחדד לאורך הדרך, וזה בסדר גמור אם לא יודעים מהתחלה בדיוק בדיוק מה הוא יהיה ויש רק כיוון. זה יכול להתפתח.
קבלת החלטות (בכלל בחיים)
יש החלטות שמתקבלות בשנייה וברור לגמרי שהן נכונות והכל אחלה. יש החלטות שהן לא ממש החלטות אלא תובנות שמתגבשות עם הזמן ומשתנות עוד ועוד – וזה בסדר גמור, שתי הצורות של קבלת החלטות הן מצוינות וטובות וחיות בשלום זו בצד זו ומביאות אותנו למקום שמתאים לנו.
תמצאו את הקול האישי שלכן ושלכם
לא לקחת דברים מפודקאסטים אחרים אלא לפתח משהו משלכם, ייחודי, שמתחדד ומתפתח לאורך זמן. זה קורה עם הזמן, בסבלנות, ואז מתקבל סגנון וקול ספציפיים שיושבים מאוד בטבעיות עם הדינמיקה שלכם ועם מי שאתם. אז לא לקחת משהו מוכן משל אחרים, אלא לגבש בסבלנות זהות לעצמכם ולפודקאסט.
חשיפה אישית
זה לא 0 או 100, יש אמצע. לא חייבים להיחשף עד הסוף, אבל כן חשוב להביא את עצמנו. תשמרו על עצמכם ותמצאו את מידת החשיפה שמתאימה לכם. החשיפה יכולה להיות מבוקרת ובתוך הקשר.
הגשה משותפת
חשוב שיהיה נוח להגיד הכל זו לזו, למשל להגיד שאני לא רוצה להעלות את הפרק הזה שהשקענו בו. צריך להביא את עצמנו כמו שאנחנו ולהגיד את כל האמת, ככה זה הכי פשוט וקל לשני הצדדים. ואם למישהי לא נוח עם משהו – השנייה מגבה אותה לגמרי.
התמדה
אם זה כיף קל יותר להתמיד. וגם אם זה לא לצורך עבודה, חשוב להתמיד ולהוציא בפרקי זמן קבועים, חשוב שתהיה מידה של מחויבות, לעשות מה שצריך כדי שזה יקרה והפרק יצא בזמן.
בחירת אורחות ואורחים ונושאים
זה יכול להתחיל באורחת או בנושא: לפעמים אנחנו שומעות על מרואיין או מרואיינת שמעניינים אותנו ואנחנו מזמינות אותם, ולפעמים עולה נושא שאנחנו רוצות לדבר עליו, ואז אנחנו עושות פרק שבו שתינו מדברות על הנושא הזה או מזמינות מישהו או מישהי שמזוהים עם הנושא הזה להצטרף אלינו. בכל מקרה, אנחנו יודעות מה אנחנו לא (לא פודקאסט קריירה) ומה אנחנו כן (השראה לאומץ) וכל האורחים והנושאים תמיד חייבים להיכנס בגבולות האלה.
כדאי למצוא גם מרואיינים ומרואיינות שלא דומים לנו ושלא הכרנו אותם קודם כי זה מביא משהו יותר רענן ואדג'י לפרק. חשוב לאזן מגדרית ולהביא קולות נשיים.
ההכנה לפרק
לכל נושא חשוב לנו להביא דוגמאות מהחיים הפרטיים שלנו כי זה מאוד עוזר להסביר דברים ולהפוך את האומץ ליומיומי ואפשרי. כדאי לחשוב על זה מראש ולהכין דוגמאות מראש, כי הן לא תמיד עולות בספונטניות.
מומלץ שגם המרואיינת תעבור את אותו התהליך. אנחנו שואלות אותה מראש מה חשוב לה להעביר ולהגיד, איך היא רוצה שנציג אותה, דוגמאות ונקודות עיקריות שהיא רוצה לדבר עליהן. ההכנה של המרואיינת חשובה במיוחד כי הסיטואציה יכולה להיות מלחיצה, עם המיקרופונים והאוזניות וההקלטה.
לפני תחילת ההקלטה כדאי לתכנן את המבנה של הפרק ואת הנקודות העיקריות שתרצו לדבר עליהן. ההכנה מאפשרת יותר חופשיות (ולא מגבילה דווקא) וגם מבטיחה שהפרק ישיג את המטרה שלו.
מצד שני, כדאי שהאורחים לא יספרו לכם ממש את הסיפורים שלהם, כדי שהסיפור בהקלטה יהיה באמת חוויה ראשונית בשבילכם ותגיבו בכנות ובאותנטיות.
שני קבצים לשלוח למרואיינים מספיק זמן מראש כדי להתחיל ליצור את החוויה
1. אודות הפודקאסט
2. מה שהם צריכים להכין + עניינים טכניים
מה בדיוק יש בקובץ השני שאנחנו שולחות:
1. הנקודות שהמרואיינת רוצה לדבר עליהן וצריכה להעביר לנו לפחות שבוע לפני ההקלטה.
2. איך היא רוצה שנציג אותה (זה יכול להשתנות בסוף בהתאם למה שדיברנו בפרק, אבל כדאי שנדע בכלליות).
3. מה לשים בווייז כדי להגיע לבית של הדר.
4. כמה זמן צריך לשריין – אנחנו מבקשות לשריין 3 שעות אפילו שההקלטה היא רק שעה וחצי, כי מדברות לפני ואחרי.
5. תיאור של הסט + תמונה כדי שידעו לצפות למיקרופונים ולסט מקצועי ולא ייבהלו כשיגיעו :)
6. היום שאחרי – יש עריכה, איפה ואיך אנחנו מפיצות את הפרקים, כמה מאזינים צפויים וכו'.
7. פרטי התקשרות שלנו.
(ותודה לליאור פרנקל על ההשראה לקבצים האלה)
אפשר לייצר את הקבצים בנקבה ובזכר ולשלוח לאורחות ואורחים בהתאם.
איך לייצר מרחב נינוח לשיחה פתוחה ואנושית
כדאי לייצר מרחב נעים ומזמין, בלי לחץ, עם נינוחות, בייחוד אם מדובר בסיפורים אמיצים ורגישים.
לשאול מראש להכין חלב מתאים לקפה לפי ההרגלים של האורחת.
לשבת לשיחה כיפית ורגועה לפני שמתחילות להקליט, כדי לעשות הפסקה בין היומיום השוטף לבין ההקלטה. בזמן הזה תשאלו מה נשמע, אם מתרגשים, אם יש משהו שמטריד או חשוב וכו'. מתבררים שם דברים מעניינים וזה מאוד משחרר לקראת ההקלטה.
תיאום ציפיות והסבר על ההקלטה עצמה
להגיד אם עורכים את הפודקאסט או לא, להסביר איך לדבר נכון למיקרופון, מה קורה אם צריכים פיפי...
עוד משהו שצריך להזכיר לאורחים לפני תחילת ההקלטה זה שלא ייכנסו לדברים אחד של השנייה, אלא יחכו שאחרים יסיימו משפט ורק אז מתחילים. כשכמה מדברים יחד זה מאוד לא נעים באוזן למאזינים (הרבה יותר מאשר בשיחה רגילה), וגם קשה לערוך ככה כי אי אפשר להפריד בין הדוברים. אם יש שני אורחים כדאי לתת להם רק מיקרופון אחד כדי שיהיו חייבים להעביר ביניהם וככה לא ייכנסו בדברים אחד של השנייה.
לתת לרגשות לצוף
מותר לבכות, מותר לשמוח, מותר וכדאי להיכנס לסיפור ולא להתנגד לזה. גם אנחנו וגם המרואיינת, לתת את הספייס להרגיש הכל.
הריאיון
אין דבר כזה נכון ולא נכון בריאיון. זה לא ריאיון עיתונאי ולא אקדמי ולא ריאיון עבודה. מראיינת טובה היא זו שמגיעה עם סקרנות אמיתית לבני אדם וזהו. למשל, כשמישהו מספר לנו סיפור ועולות לנו בטבעיות שאלות המשך על הסיפור הזה מתוך סקרנות אמיתית. בריאיון כזה אין היררכיה של מרואיינת ומראיינת, השיחה יכולה להתהפך והאורחת יכולה פתאום לשאול אותנו שאלה.
המלצת קריאה או האזנה
הספר Make Noise של Erik Nuzum.
אחרי ההקלטה
לא לשכוח להצטלם סלפי עם המרואיינת!
אפשר לתת שי קטן על הפתיחות, הנדיבות והזמן שהקדישו לנו. אנחנו נותנות את הגלויה הזאת עם מיקרופון קטנטן (ועובד באמת!) מעלי אקספרס.
על מה דיברנו - פרק 28
* רוב הלינקים הם לאמזון (עם אפיליאייט) בעיקר כדי שתוכלו להכיר בקלות את הדגמים. אפשר וכדאי להשיג כמעט הכל בחנויות בארץ שעושות משלוחים מהירים ונוחים.
רגע לפני שמתחילים
למי שפוחד או פוחדת מהחלק הטכני – תזכרו שהכי חשוב זה להוציא את הפודקאסט. אפשר גם להתחיל בלי שום ציוד בכלל. העיקר להתחיל. אם הפודקאסט טוב ומעניין, הוא יגדל ויצמח גם אם איכות הסאונד לא מושלמת.
ציוד ההקלטה
אנחנו לא ממליצות ללכת מייד על הציוד הכי יקר אלא לנסות קודם כמה פרקים, לראות שאתן בכלל נהנות מזה ומתכוונת להתמיד, ורק אז לשדרג את הציוד. תתחילו בהכי בייסיק כדי לבדוק איך זה בכלל להגיש פודקאסט.
תתחילו בלהריץ חיפוש על מיקרופון או ציוד בקבוצת פודקאסטים – קהילה, המלצות, דיונים.
אבל תכלס, זה לא משנה בדיוק איזה מיקרופון. תקנו אחד שמסתדר לכם בתקציב ושיש עליו כמה המלצות.
המיקרופון
המיקרופון הראשון שלנו היה Blue yeti, מיקרופון קונדנסר שנחשב מתאים לפודקאסטרים, אבל...
מיקרופון קונדנסר הוא רגיש מאוד וקולט המון רעשים מהסביבה (אפילו את המזגן והתמי4), ולכן לא מתאים להקלטה בבית.
היום אנחנו ממליצות שלא לקנות מיקרופון קונדנסר.
מיקרופון דינמי קולט רק את מה שמדברים ישירות אליו, ולכן הרבה יותר מתאים. צריך מיקרופון דינמי אחד לכל מגישה ולמרואיינים.
אודיו טכניקה ATR-2100 הוא דוגמה לדינמי במחיר נוח מאוד (כ-250 שקל) שמתחבר ב-USB למחשב – קלי קלות! ויש עוד כאלה, חפשו בקבוצת הפודקאסטרים אם בא לכם לחפור, אבל תזכרו שזה לא משנה. צריך פשוט לבחור אחד שמסתדר בתקציב ולהתחיל.
לנו יש מיקרופונים מסוג Shure SM58 שנחשבים דינמיים קלאסיים מצוינים ועולים בארץ 600 שקל כל אחד. הם לא מתחברים ב-USB.
כרטיס קול חיצוני
אם אין חיבור USB, החיבור של המיקרופונים הוא XLR וצריך כרטיס קול חיצוני שהם מתחברים אליו, והוא מתחבר למחשב. כרטיס קול חיצוני יכול להגיע במיקסר או בממשק אודיו (Audio interface).
לנו יש ממשק אודיו של Bheringer מסוג U-phoria עם ארבע כניסות של מיקרופונים (כ-1,000 שקל). הוא מגיע גם עם כניסה אחת (300-400 שקל) או שתיים (כ-800 שקל).
כמו כל ממשק אודיו, הוא מאפשר לאזן את הווליום של הדוברים השונים (כי יש כאלה שמדברים חזק וכאלה שמדברים חלש יותר) כי יש לו ווליום לכל מיקרופון בנפרד. לפני ההקלטה כל אחת אומרת כמה מילים, ומכוונים שהווליום יהיה דומה אצל כולן.
תוכנת ההקלטה
פשוט מאוד: Audacity. היא פשוטה וקל מאוד לעבוד איתה. הכי טוב להתחיל לשחק איתה ולראות איך הכל עובד.
את הקובץ של אודסיטי מייצאים כ-mp3 או ב-WAV כדי להמשיך לעבוד איתו.
הקלטה מרחוק
אז אנחנו רואות וידיאו בזום אבל מקליטות את האודיו בזנקאסטר. זה שירות מיוחד לפודקאסטרים, ולכן הדגש שם הוא על איכות הסאונד. הוא עובד כמו זום מהבחינה הזאת ששולחים לינק הזמנה למרואיין או למרואיינת והם רק צריכים ללחוץ על הלינק כדי להצטרף לשיחה. לכל משתתף או משתתפת בשיחה יש ערוץ משלה, ובסוף השיחה כל ערוץ נשמר בקובץ נפרד, ואת הקבצים האלה גוררים לתוך האודסיטי ושם עורכים.
בהקלטה מרחוק חשוב שיהיה אינטרנט חזק ויציב, וגם לדאוג שלמרואיינת בצד השני יהיה מיקרופון סביר. אפשר לשלוח למרואיינים מיקרופון של ממש במונית, ואפשר גם פשוט לוודא שיש להם עוד מיקרופון או אוזניות עם מיקרופון או מחשב מתקדם עם מיקרופון מובנה איכותי.
ניהול הקבצים
אם יש יותר ממגישה אחת כדאי לפתוח תיקיית Dropbox שהכל עולה אליה ומסתנכרן אוטומטית אצל כולם, כולל תמונות, מסמכים וכמובן קבצי אודיו, ממש כל הניהול של הפודקאסט. זה חוסך המון תיאומים והתעסקויות בקבצים ומאפשר עבודה זורמת ופשוטה.
האם צריך לערוך פודקאסט
יש פודקאסטים מעולים עם עשרות אלפי האזנות שלא עורכים בכלל. זו אופציה, היא קיימת, היא יכולה להיות מוצלחת.
אם בוחרים לערוך, יש שתי רמות של עריכה:
בסיסית – להוריד שתיקות, שיעולים ו-אממממ, כך שיישאר רק תוכן.
עריכת תוכן – לסדר את התוכן כך שיהיה קוהרנטי, רצוף ומעניין (לחבר משפטים קטועים, להעביר דברים ממקום למקום ואפילו להקליט השלמות). זו עבודה מורכבת שלוקחת הרבה זמן.
אריק נוזם (Erik Nuzum) בספר Make Noise אומר שעריכה פירושה לכבד את המאזינים שלנו, להעריך את זה שהם בחרו לתת לנו את הזמן שלהם, ובתמורה לתת להם את המקסימום בזמן הזה. אנחנו מסכימות איתו ועורכות את הפודקאסט שלנו כך שכל דקה וכל שנייה הן גדושות ערך.
אורך הפרק אחרי עריכה – לא משנה לנו כמה הוא יוצא כל עוד הכל זה תוכן איכותי.
אחרי העריכה ולפני שמוסיפים מוזיקה מייצאים את הקובץ מאודסיטי לפורמט WAV ומעבירים בתוכנת Levelator לאיזון הווליום. את הלבלייטור מורידים חינם למחשב, פותחים ופשוט גוררים לתוכו את הקובץ. זה קסם! הוא מאזן את הווליום כך שכל הפרק יהיה באותו ממוצע ולא יהיו דברים חלשים מדי או חזקים מדי.
רק אחרי הלבלייטור מוסיפים מוזיקה, כדי שהוא לא יעוות אותה.
מיתוג והפצה
שבו להחליט מה חשוב לכם שיהיה בפודקאסט ומה הערכים העיקריים שיהיו בו, ואז תתאימו לזה צבעוניות, לוגו (אנחנו מצאנו ב-Canva) ומוזיקה.
את המוזיקה מצאנו ב-Audio Jungle. חשוב למצוא קובץ שיש בו זכויות לשימוש בפודקאסט או בשידור, ושימו לב גם לאישור לשימוש מסחרי או לא (תלוי מה המטרה של הפודקאסט שלכם).
המוזיקה והצבעוניות צריכות להיות כאלה שאתן ממש מתחברות אליהן וממש כיף לכן איתן, כי יש לכן דרך ארוכה לעבור יחד :)
מתי שמים את המוזיקה? בכל פודקאסט זה שונה, תעשו מה שבא לכם ותשנו ותגבשו עם הזמן לפי מה שמתאים לדינמיקה של הפודקאסט שלכן.
את הפתיח אנחנו מקליטות בסוף, רק אחרי שאנחנו כבר יודעות על מה באמת הפרק ויודעות להגיד מה הכי מעניין בו.
מה זה RSS והפצה לאפליקציות האזנה
ערוצי הפצה ושיווק
ממש לא צריך להפיץ בכל הערוצים. תבחרו את מה שתוכלו להתמיד איתו לאורך זמן ורק מה שנוח לכם להעלות בו בהתמדה. זה יכול להיות רק אתר או רק ניוזלטר או רק פייסבוק או אינסטוש או כל שילוב שלהם.
אתר
כדאי לאפשר למאזינים למצוא מידע מסודר במקום אחד. אנחנו עובדות ב-Wix כי זה הכי מהיר ופשוט לנו.
מה צריך שיהיה בו: מי אנחנו, על מה הפודקאסט, רשימת פרקים, הרשמה לניוזלטר אם יש, צרו קשר, קישורים לכל אפליקציות ההאזנה.
סיכומי פרקים
פרקים עם טיפים וכלים כדאי להעלות גם בנקודות בכתב.
זה טוב גם למאזינים שרוצים לראות הכל במסודר, וזה טוב גם ל-SEO ולחיפוש בגוגל.
אנחנו יצרנו מסיכומי הפרקים סוג של בלוג, ואת קוראת אותו ממש עכשיו.
ניוזלטר
מקל על מי שרוצה לשמוע אותנו בקביעות.
אנחנו כותבות בו רק את תקציר הפרק + תמונת הפרק + לינק להאזנה באתר.
פייסבוק
כדאי לפרסם בפרופיל האישי, עם תמונה שלנו עם המרואיינת, וכמובן לתייג אותה.
קבוצת פייסבוק
מאפשרת להישאר בקשר עם מי שמאזינה קבוע, לעורר שיח על נושאים שקשורים לאומץ גם אם לא דיברנו עליהם בפרק, ונותן למאזינות אפשרות להגיב על פרקים ישנים שהאזינו להם מאוחר.
מילים אחרונות לסיכום
פשוט תתחילו ותעשו את זה בכיף ;)