פרק 30 - להפוך את הרגישות לכוח | עם הילה כדורי

עודכן ב: אוג 2

כשהילה כדורי הייתה ילדה היא חשבה שמשהו אצלה לא בסדר: שלכולם הכל קל ופשוט, ורק היא תמיד על סף דמעות, תמיד מתעכבת, תמיד רוצה להתרחק מההמולה ולהתבודד עם ספר. כמו הרבה נשים, היא חשבה שהיא רגישה מדי וגדלה במלחמה תמידית עם עצמה ובהרגשה שהיא חלשה ופגיעה.


במרוצת השנים היא הבינה משהו ששינה את חייה: היא לא רגישה מדי, היא רגישה מאוד. היא גם הצליחה לראות שאומנם יש לתכונה הזאת היבטים שמקשים על החיים, אבל יש בה גם הרבה הרבה יופי.


הלמידה של הילה על הרגישות שלה נמשכת עד היום, גם כשהיא עצמה כבר אימא לילדות רגישות ועוסקת בטיפול. בפרק 30 של ביסמוט ויפרח – הפודקאסט שייתן לך אומץ היא משתפת איתנו 5 דרכים שבהן נשים רגישות מאוד יכולות לחיות בשלום ובטוב עם התכונה המורכבת הזאת, עם העולם המהיר ובעיקר עם עצמן. בשיחה משולבות הקלטות של נשים רגישות נוספות מקהילת 'ביסמוט ויפרח' ששיתפו איתנו את החוויה שלהן. תודה לכן!


הפרק אומנם עוסק בנשים רגישות, אבל מציע כלים רגשיים ומעשיים לכל מי שמתמודד.ת עם יומיום תובעני ומציף, עם ביקורת עצמית ועם ההרגשה שלפעמים הכל פשוט קצת יותר מדי...

Spotify | Google Podcasts | Apple Podcasts | Castbox | Pocket Casts


על מה דיברנו


הורות


1. לפעמים דווקא אישה או גבר רגישים מאוד שלא הסתדרו עם זה טוב בחיים שלהם יתקשו לקבל את זה ולהיות רגישים לזה אצל אחרים, למשל אצל הילדים שלהם, ולכן לא ידעו איך להתמודד עם זה.

לעומת זאת, אם לומדים לקבל את זה בתוך עצמך ולחיות עם זה ולא נגד זה – יותר קל לראות את זה אצל אחרים ולראות איך לכבד את זה אצל הילדים שלך, לתת לזה מקום וגם לאתגר וללמד אותם לחיות עם זה.

חשוב לדעת שרגישות לא מתבטאת אותו דבר אצל כולן, ויכולים להיות שני ילדים רגישים מאוד עם צורך שונה והתמודדות שונה.


2. כשאנחנו מוצפות ומגיבות מתוך זה בקוצר רוח או בתוקפנות כלפי הילדים, כדאי לתווך להם ש'זו לא את, זו אני'. מצד אחד, הם יבינו שהם לא אשמים ושזה לא (רק) בגללם, ומצד שני הם ילמדו להכיר אותנו ולכבד את הצורך שלנו, ועל הדרך ילמדו לראות אחרים ולהיות אמפתיים.

הימנעות

להימנע ממצבים מציפים זה האינסטינקט הראשון, אבל לפעמים זה יכול למנוע מאיתנו גם משהו שחשוב לנו (למשל, אם נסיעה לחו"ל מציפה אותי, אבל יש קורס שחשוב לי להשתתף בו). במקרים כאלה, כדאי ללמוד לעשות את הדברים במינון טוב, בדרך שמתאימה לנו ועם הכנה נפשית ופיזית.


אם ההימנעות לא גורמת לנו להפסיד שום דבר חשוב בחיים (למשל, אם אני חוששת לנהוג, אבל יש לי תחבורה ציבורית נוחה לכל מקום) - אז הימנעות יכולה להיות דרך התמודדות יעילה.

5 דרכים לחיות עם רגישות גבוהה ובלי מלחמה בעצמנו


1. לראות את היופי

בגלל הקושי שהתכונה הזאת מביאה איתה, רואים את מה שמסובך ומציף, ולפעמים אפילו מרגישות שזו לקות. אבל זו בעצם תכונה שיש בה גם הרבה יופי.

  • היכולת להיות רגישה ואמפתית לאחרים, להתבונן לעומק באחרים, בילדים שלנו. להיכנס בקלות לנעליים של אחרים. יש מקצועות שבהן זה ממש ערך מוסף חשוב, כמו טיפול, חוויית משתמשים, חוויית לקוח, ניהול קהילות ועוד. אפשר לעשות איתה טוב בעולם ולהשתמש בה כדי לעזור לאחרים.

  • סבלנות, אורך רוח, יכול לעצור ולשים לב יותר טוב מה נכון ומה מתאים לנו ולאחרים סביבנו.

  • גמישות מחשבתית, יכולת להכיל הרבה גורמים במצב, פתיחות להרבה אפשרויות > מביא לגיבוש דעה מורכבת, לא נחרצת, שנותנת מקום להרבה נקודות מבט.

  • זה מאוד נחוץ לחברה שלנו שיהיה כוח מאזן להישגיות ולמהירות – כוח שמוסיף התבוננות, אמפתיה, הבנה שהדברים מורכבים וגם את הסבלנות הדרושה בשביל זה.

2. להיפרד מהלקאה ומביקורת עצמית

ובמקום זה לקבל אחריות ולפתח מודעות. במקום לופ אינסופי של מחשבות רעות על עצמנו – להפוך את זה לרגע של למידה. למשל, במקום להלקות את עצמי שאני לא מסתדרת מספיק מהר במקום עבודה חדש ולחשוב שאני לא בסדר ולחזור על זה שוב ושוב ולפגוע בביטחון שלי, אפשר לקבל כעובדה שייקח לי זמן להרגיש בנוח במקום החדש, ואז אני מתפנה לחשוב באופן בונה על מה שיכול אולי לעזור לי.


3. לקבל את הקצב שלנו

נשים רגישות מאוד קולטות יותר ולכן זקוקות ליותר זמן להבין, להכיל ולעכל לפני שעוברות לדבר הבא. אנחנו חיות בעולם מאוד מהיר ואינטנסיבי, וצריכות זמנים של הפוגה ושל זמן לעכל או אפילו לא לעשות כלום. צריך להבין שיש לי קצב משלי, להכיר אותו ולזהות אותו ולכוון את החיים לפיו עד כמה שאפשר.


4. להסכים לקחת ללב

אני עוברת דברים ומגיבה לדברים שקורים סביבי. אין דבר כזה 'אל תיקחי ללב, זה לא שלך', כי ברגע שהרגשת את זה – זה כבר גם שלך. הציפייה שלא נרגיש ולא נחווה יכולה להקשות עלינו, כי אני כן מרגישה, זו האמת. יקל עלינו אם נאפשר לזה לבוא, להשפיע ולחלוף, כמו גל שבא והולך. אין טעם לריב עם הגל הזה או לזרז אותו. הוא ילך מעצמו ואפשר להניח לו לעבור. לפעמים, אם יש פתיחות לזה, אפשר גם ללמד את מי שסביבנו שלא צריך לעשות עניין כשאנחנו בוכות, הכל בסדר.


כדאי לבחור מקום מגורים ומקום עבודה שמתאימים לנו ולא ללכת בכוח נגד הצורך שלנו. בסביבת עבודה גמישה, נעימה או מאפשרת, שתקבל אותך ככה, כמו שאת, תוכלי להיות במיטבך ולתת יותר.


5. חיבור לגוף ונשימה

כדאי לבחור תרגול או שיטה שמדברים אליכן ולעבוד עם הגוף.

זה עוזר בכמה דרכים:

  • לפרק ולפזר אנרגיה, לשחרר מתחים

  • להכין את עצמך פיזית ונפשית לקראת היום, למשל בהליכה של חצי שעה כל בוקר

  • לחזק את הגוף כדי לחוות את עצמנו פחות עלה נידף ויותר חזקות

  • ללמוד להכיל מצבים שמרגישים בהתחלה כאילו הם גדולים עלינו ולא יכולים יותר, אבל אנחנו כן יכולות להכיל אותם

  • שיטות טיפול של קשר בין גוף לנפש יכולות לשנות את החוויה ממישהי חסרת ביטחון לחוויית מסוגלות ואמון בעצמי.

  • דרך הגוף אפשר ללמוד להכיל סיטואציות מורכבות, להרגיש אותן, לשהות בהן ולהיות בסדר עם זה.


קישורים רלוונטיים

האתר והבלוג של הילה כדורי

עמוד הפייסבוק של הילה: להפוך כאב להזדמנות

0 צפיות

כל הזכויות שמורות לכנרת יפרח והדר ביסמוט  |  bismut.yifrah@gmail.com