"הרגשתי שיש דברים הרבה יותר טובים שאני יכולה לעשות בשנים האלה" – כך מסכמת קים חזז את ההרגשה שליוותה אותה מבית הספר היסודי ועד כיתה י', שבה החליטה לצאת מבית הספר ולא לחזור יותר לעולם.
בפרק הזה מספרת קים – יחד עם אימה, מורן מישל – על הדרך שעשו עד לעזיבה בלב שלם, הפחדים שליוו את ההחלטה, איך מגדלים ילדה שיודעת להקשיב לעצמה, למה חשוב להציב לה משוכות, איפה עובר הגבול בין דאגה לילדים ובין רכושנות, מה ההבדל בין תמיכה להגנת-יתר, מתי מגיע הרגע שחייבים לסמוך על החינוך שנתנו לילדים ולשחרר אותם לבחור בעצמם, ומהו הקו האדום שבו אימא כן מחליטה בשבילך.
פרק 18 של ביסמוט ויפרח – הפודקאסט שייתן לך אומץ הוא הזדמנות נדירה לשמוע ממקור ראשון את החוויה של טינאייג'רית מבית הספר ואת השיח הפנימי של אימא שרוצה ויודעת לתת לילדה שלה מרחב בחירה, אבל מתמודדת – כמו כל אימא – עם פחדים, עם לבטים ועם בחירה בין אפשרויות שאף אחת מהן אינה מושלמת.
כמה נקודות מעניינות שעלו בפרק
1. איך מוודאים שהחלטה של ילדה או נערה היא לא החלטה קפריזית
א. מיקוד בתהליך ולא בפעולה – בודקים אם וריאציות שונות של המערכת יכולות כן להתאים, בודקים חלופות למערכת כולה, ועם כל וריאציה וחלופה שנפסלת מחדדים לאט לאט את שורש הקושי והבעיה.
ב. דרישה ברורה להגיד גם מה כן ולא רק מה לא – מה כן מעניין, מה כן תעשי, מה את כן רוצה ואוהבת.
ג. להציב משוכות, ליצור חיכוך – לבקש תוכנית ברורה, לשאול שאלות על הפרטים הקטנים, להקשות בשאלות ובבקשות שיוכיחו שיש חשיבה מאחורה. כמו הפרפר שחייב את החיכוך בבקיעה מהגולם כדי לחזק את הכנפיים, גם לילדים דרוש החיכוך כדי שיהיו מוכנים באמת לפרישת הכנפיים.
2. לעזוב את בית הספר יכולה להיות דרך פתוחה בדיוק כמו להישאר בו
יש מקום לתהות אם הבגרויות הן עדיין כלי חשוב היום, ואם כן – האם חייבים לעשות אותן בגיל 16-18 או שאולי אפשר להשלים אותן רק אם יעלה הצורך בעתיד, תוך כמה חודשים, והרבה יותר בקלות.
3. שני הפחדים העיקריים של מורן בתהליך העזיבה של קים את בית הספר
מצד אחד – מה יקרה לה אם יכריחו אותה להישאר במקום שלא טוב לה, שרואים שהוא מכבה אותה.
מצד שני – מה עושה ילדה בת 16 שלא הולכת לבית ספר, שאין לה יעד ומסגרת. האם היא תוכל להגשים את עצמה? האם היא תמצא דרך אחרת?
4. שום בחירה היא אף פעם לא מושלמת
השאלה היא באיזו מהדרכים נגיע לרווחה גדולה יותר, להגשמה טובה יותר, איפה יותר מתאים לנו.
5. טיפים לשיתוף אחרים בתהליך החשיבה וההתלבטות
א. ריבוי הדעות מסביב יוצר המון רעש והסחות דעת. צריך לנקות את הרעש הזה, להחזיר את השאלה לעצמנו ולהיות מפוקסים על המטרה: שלילדה יהיה טוב.
ב. כדאי לזכור שאנשים מציפים קודם כל את הפחדים של עצמם בתגובה להתלבטות שלנו, ולכן צריך לבדוק אם הפחדים שהם מעלים בכלל רלוונטיים לנו או לילדה.
ג. לא לשתף בתהליך אנשים שמרנים, שנוטים לשמור על הקיים. כן לשתף אנשים עם מיינד יצירתי, עם סט כלים מגוון ועכשווי, שיכולים לפתוח לנו את טווח הראייה.
6. לילדה יש סט מטרות ופחדים שיכול להיות מאוד מאוד שונה משלנו
צריך להזכיר לעצמנו כל הזמן שהיא ישות נפרדת, לכוון אותה לקחת את המושכות על חייה גם אם זה לא מה שחשבנו שהיא תבחר לעשות, ולתת לה את הכלים לצמוח להיות מי שהיא בוחרת.
7. דאגה או רכושנות?
אם נערה בת 17 מוכיחה את עצמה ומראה שהיא יכולה לעבוד בעבודה של גדולים, בשעות של גדולים, בעומס של גדולים ועם כסף של גדולים – והיא פורחת ומצליחה שם – הגיל נעשה פחות רלוונטי, וזה אולי יהיה כבר רכושני כלפיה להמשיך לדאוג כל איפה היא ומה היא עושה בכל רגע.
8. יהיו זמנים בחיים שבהם לא נראה את המגדלור, ולא תהיה לנו שום אינדיקציה אם ההחלטה שלנו טובה או לא. אנחנו גם לא יכולים לחזות באמת מה יהיו ההשלכות של ההחלטות שלנו
ובכל זאת צריך לקבל את ההחלטה שהכי מתאימה ונכונה לנו כרגע ולסמוך על עצמנו שנדע לנווט למקומות טובים, ושגם אם נטעה או ניכשל כישלון חרוץ – שיש לנו כל מה שצריך כדי להתמודד, לתקן טעויות או לבחור מחדש.
9. ההבדל בין תמיכה להגנת-יתר (מתוך הפודקאסט של יהודית כ"ץ עם פרופ' חיים עומר)
תמיכה – לעמוד לצד הילדים כשהם עושים את הבחירות שלהם ומתמודדים עם ההשלכות שלהן.
הגנת-יתר – לפלס להם את הדרך ולחסוך מהם התמודדויות. הגנת-יתר מביאה לדימוי עצמי נמוך ולהיעדר תחושת מסוגלות אצל ילדים.
11. איך מגדלים ילדה אמיצה שיודעת להקשיב לעצמה וללכת בדרכה שלה
א. משננים לה מגיל אפס "את עשויה מחומר מעולה והכל יהיה בסדר".
ב. אומרים ומשדרים לה בכל הזדמנות שאת כל הכוח והידיעה שהיא צריכה – יש בתוכה.
ג. לא מקבלים במקומה החלטות. מתרגלים אותה למצוא את התשובות בתוך עצמה. מחזירים אליה כל החלטה שהיא יכולה לקבל בעצמה.
ד. מלמדים אותה לברר בתוך עצמה מה היא רוצה, מה מעניין אותה, מה היא מעדיפה, מה טוב לה.
ה. מלמדים להקשיב לגוף ולהיות בתשומת לב למצבים שהוא אומר שלא טוב לו.
Comentarios