• כנרת יפרח והדר ביסמוט

פרק 10 - לחיות בקצב שלך וכמו שנכון לך

עודכן ב: 3 אוק 2019

סונייטה מתמחה בלעשות סדר עם אנשים - גם סדר בבלגן, אבל בעיקר סדר עדיפויות בחיים. דיברנו איתה על האומץ לחיות בקצב שלך, לפי מה שנכון לך, אומץ שמגיע כמעט מעצמו כשיש לך הבנה ברורה לגבי מה חשוב לך בחיים האלה ולמה. פרק שמתאים במיוחד לשנה חדשה :) תמצאו כאן תובנות שעושות המון סדר בראש, עם כלים פרקטיים להכניס את הסדר הזה בחיים שלכם >



Spotify | Google Podcasts | Apple Podcasts | Castbox | Pocket Casts




על מה דיברנו


החיים שבין איטיות להתקדמות ובין דחיינות להישגיות

סונייטה (Sunyata) מכירה היטב את הכאב של לרצות מאוד משהו אבל לא להצליח ליישם אותו בקצב שהייתה רוצה או שהיא חלמה או שנראה לה, או לא להצליח ליישם אותו בכלל.


דווקא משם היא הקימה את העסק הנוכחי שלה, שבו היא עובדת יחד עם אנשים כדי לעשות סדר בחפצים, ניירות, כספים, משימות, וגם פשוט סדר בראש.


כי הרבה פעמים אנחנו יודעים טוב מאוד מה אנחנו צריכים לעשות, אבל פשוט לא עושים. לפעמים כל מה שחסר לנו הוא מישהו או מישהי שיעשו את זה יחד איתנו. זה יהפוך את המשימה להרבה יותר אפשרית ונצליח להזיז את עצמנו יותר מהר ויותר בקלות.


חשוב גם למצוא פתרונות ריאליים ולא אידיאליים, כאלה שמתאימים לקצב שלנו ולא לאיזה אידיאל שראינו במקום אחר.


אחד היסודות שמאפשרים לחיות בשלום עם הפער שבין הקצב הרצוי לקצב המצוי הוא קבלה עצמית – לקבל את זה שככה אני, שזה בסדר, שזו מערכת ההפעלה שלי ושתימצא הדרך לחיות פה כמו שמתאים לי.


אל תדאגו, העולם יסתדר

כשסונייטה החליטה שלא מתאים לה לדבר בטלפון עם לקוחות, הרבה גבות הורמו, כי איך אפשר לנהל עסק בלי להיות זמינה בטלפון? אבל אפשר ועוד איך. לא רק שלקוחות מסתדרים עם זה מצוין, אלא גם כשהם ממליצים עליה לאחרים הם כבר אומרים להם את זה בעצמם מראש כחלק מההמלצה.


גם כשסונייטה החליטה לצאת לריטריט כארבעה חודשים בכל שנה, לא היה ברור איך עסק של אישה אחת יוכל לשרוד הפסקות ארוכות כאלה, שבהן היא פשוט נעלמת לחלוטין לכל הלקוחות שלה.


אבל זה עובד כמו קסם, וכשהיא חוזרת לשגרה היומן שלה כבר מלא או מתמלא במהירות.


איך זה עובד? קודם כל צריך להיות מאוד ברור לך ה-מה וה-למה (מה חשוב לך ולמה זה חשוב) – ועם השלמות הזאת יוצאים החוצה ומבהירים מה מתאים לי ומה לא. כשיש הבנה ברורה של מה ולמה – ה-איך כבר מסתדר לבד.


מה הילד שלך

את מה שחשוב לנו ואת מה שאנחנו רוצים להשיג אפשר לראות כאילו הוא הילד שלנו – כלומר שאי אפשר לבטל את קיומו לפרקים ואי-אפשר להתעלם ממנו כשלא נוח או לוותר עליו בשביל דברים אחרים. זה נהיה בילט אין בחיים ובלו"ז, אקסיומה שהכל מסתדר מסביבה, עדיפות עליונה שהכל מסתדר מתחתיה.


כשיש בחירה ברורה ובהירה, כשסדר העדיפויות מאוד מעוגן בתוך עצמך – אז זה מסתדר.


לכן לכל אחד ואחת כדאי להבהיר לעצמם אחת לכמה זמן (ראש השנה זו הזדמנות מצוינת) – מה הילד שלי?


להתמודד עם הקולות שמערערים אותך

כשהקולות בחוץ (ולפעמים גם בפנים) אומרים לך לוותר קצת, להתאים את עצמך, לפקפק, שככה צריך וככה אי אפשר – השאלה של סטיב ג'ובס מהנאום שלו יכולה לעזור לחזור לעמוד השדרה: אם מחר תמותו, האם תרגישו שטוב לכם עם איך שאתם חיים? עם השאלה הזאת מבינים שחייבת להימצא הדרך לסדר את המציאות כך שתתאים לאורח החיים שאנחנו רוצים.


לעצור כדי לנוע, או: למה סדר עדיפויות זה החיים

לכולם יש הרבה "בא לי" אבל מה שחשוב הוא להבין מה הכי בא לי, וזה מה שצריך להוביל. אם מבינים מה אנחנו הכי רוצים, וגם עוצרים להבין לעומק על מה נצטרך לוותר בשביל זה – משתנה כל הפרספקטיבה.

אנשים שטים להם בחיים, יום רודף יום, עם רעיונות כלליים על מה שהם רוצים, ויש להם הרבה חלומות ורצונות, אבל הם שטים בחיים בלי עוגנים ובלי סדר עדיפויות ברור.


רק "אני רוצה" בלי לעצור להתבונן ובלי שיש סדר עדיפויות מאחוריו – יישאר ברמת הילד שלא מוכן לבחור ולא מוכן להתמודד עם הכאב ועם הוויתור שבבחירה. יש פער גדול בין לרצות ובין לעצור באמת כדי להחליט על מה מוותרים כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים.


העצירה שבה מחליטים מצד אחד מה אנחנו הכי רוצים, ומצד שני על מה אנחנו מוכנים לוותר בשביל הדבר שאנחנו הכי רוצים – העצירה הזאת היא המפתח לכל התפתחות, היא המהות של כל תנועה אל החיים כמו שאנחנו רוצים לחיות אותם. לפעמים עצם העצירה קשה מאוד, כי צריך למצוא לזה קודם כל זמן, ולפעמים אפילו כסף לייעוץ או לטיפול. ולפעמים העצירה תגלה לנו שיש בכלל משהו אחר שאנחנו לא רוצים להתמודד איתו ובגלל זה כל השאר תקוע. כואב לגלות את זה, ולכן לפעמים נמנעים מהעצירה הזאת.


סדר עדיפויות ביומיום: את מי תמליכו בחודשים הקרובים

כדי להתמודד עם ריבוי המטרות, כדאי לקבוע לכל תקופה שניים-שלושה נושאים או מטרות או הרגשות שיהיו עוגנים שיעזרו לנו לעשות את הבחירות היומיומיות.


הם יהיו המלכה, המלך והנסיכה של התקופה הקרובה. הם המיוחסים, והם יקבלו עדיפות על פני כל נושא אחר.


איך זה עוזר?

1. אפשר לבדוק בסוף התקופה אם השגנו את מה שרצינו או לא.

2. ברגע שיש מלכה ומלך – אין דיון ואין התלבטות, יודעים מה לבחור.

3. שנוותר על דברים אחרים נוכל לראות שהוויתור מקדם אותנו למטרות שלנו וזה פחות כואב. זה מאפשר לנו להתמקד במה שאנחנו משיגים ולא במה שאנחנו מפסידים.

4. כשיש לנו בני מלוכה, אנחנו יכולים להיות מרוצים מעצמנו לעיתים קרובות יותר, כי גם אם לא הספקנו את כל מה שרצינו להיום – התקדמנו במה שחשוב לנו. אנחנו יכולים יותר להרשות לעצמנו להרגיש שבעי רצון.


שרשימת המשימות תעבוד בשבילך ולא להפך

אם עצרנו כדי ליצור בהירות ולעשות סדר עדיפויות – אנחנו יכולים להסתכל עכשיו על רשימת המשימות שלנו ולהתאים אותה אלינו (במקום שאנחנו נתאים את עצמנו אל הרשימה). לא עוד ניסיונות עקרים לנהל את הזמן, לא עוד ניסיונות להספיק את כל מה שברשימה, אלא דווקא להפך: להוריד ממנה דברים ולהחליט מה נשאר בה כדי לשרת את איך שאנחנו רוצים לחיות, ורק אז לנוע.


האתר החדש של סונייטה > Stepping from A to Be

האתר ילווה את מי שרוצה להשיג מטרות, לזוז ולנוע, אבל גם לעשות את זה באופן שמתאים ונכון לכל אחד ואחת. או בקיצור – לחיות כמו שאתם רוצים.

יש בו טיפים באודיו ליצירת סדר בכל המובנים, פוסטים מעמיקים וכלים להירגע מצד אחד ולהיות פרודוקטיביים מצד שני. כי הדרך לחיים שאתם רוצים משלבת גם וגם.


הוזכרו בפרק

הנאום של סטיב ג'ובס

ספר העצות הסופר-חכמות Don't Sweat the Small Stuff

האיור שתיארה סונייטה >

מקור לא ידוע, אם אתם יודעים מיהו - נשמח לדעת

472 צפיות

כל הזכויות שמורות לכנרת יפרח והדר ביסמוט  |  bismut.yifrah@gmail.com